בטיחות בקיאק ימי – חלק א׳

מאת: מערכת לב הים

---

מהן הסכנות בים:

1. רוחות – בעיקר מזרחיות.
2. גלים – בעיקר נשברים.
3. טמפרטורה נמוכה במים.
4. שמש חזקה מעל הראש.
5. זרמים. כלי שייט אחרים.
6. סלעים ושוברי גלים.

איך להתמודד עם כל סעיף ואיך נזהה אותו?

רוחות

במצב של רוחות מזרחיות, כלומר מהחוף והחוצה, יש סכנה של היסחפות החותרים ללב ים, חובה לחתור צמוד לרצועת החוף ואם הרוח חזקה מאוד – לא נכנסים למים.

ברוח מערבית, כלומר מהים לחוף, יש סיכוי לגלים, כמובן בחתירה ברוח צדדית הקיאק רוצה לעלות לכיוון הרוח, החתירה מעייפת ודורשת מיומנות בשמירה על הכיוון.

גלים

במצב של גלים גבוהים (מעל שני מטר) שנשברים – לא נכנסים למים, גלי סוואל (swell) שאינם נשברים, בדרך כלל לא מהווים בעיה לחותר.
במצב של תפיסת גלים, לא יוצאים החוצה באותו מקום שגולשים פנימה.
בכל מקרה החותר חייב להיות מיומן בפליטה רטובה ושחייה, עדיף יכולת לגלגול אסקימו. לשים לב למחזוריות של גלים, לצאת ברגיעה אם אפשר.

בזמן חתירה החוצה מול גל נשבר חשוב להתכופף קדימה והמשוט לאורך הקיאק. חשוב ללבוש כובע מגן.

קור מים

במצב של מים קרים ואוויר קר יש סכנה לירידת חום הגוף מתחת ל-37 מעלות – מצב של "היפוטרמיה". מצב זה יכול לבוא מהר וללא סימנים מוקדמים.
נזהה היפוטרמיה שהחותר מאבד כיוון, מדבר לא ברור, רועד, פנים לבנות, סחרחורת ואיבוד שיווי משקל.

טיפול מונע: להתלבש לפי תנאי מזג האוויר.
טיפול בהיפוטרמיה: לנסות לכסות את החולה במעיל, ניילון או כל דבר שיכול לחמם אותו, להביא אותו לחוף ופינוי מהיר לבית חולים.

זרמים

סימנים לזרמים חזקים בים הם בעיקר ים לא רגוע, קצף על פני מפלס המים, גלים קטנים הפוכים מהרוח, מערבולות ובורות מים.

סכנות: קשיים בחתירה לכיוון הרצוי, קשיים במקרה של שחייה.
טיפול: תיקון כיוון החתירה כדי לבטל את הכוח של הזרם, במקרה של חוסר יכולת לחתור לכיוון הרצוי עדיף לתת לזרם למשוך את הקיאק עד שהזרם נחלש ואז לחתור חזרה ממקום אחר.

במקרה של שחייה עדיף לזרום עם הזרם עד שהוא נחלש, עדיף להחזיק בקיאק או לנסות לצלול ולצאת מהזרם למטה.

כלי שייט אחרים בים

לדוגמא בפתח המרינה, סירות מנוע, ובלב ים גם אופנועי ים. צריך לזכור תמיד שהקיאקיסט תמיד יותר פגיע.
בים יש חוק לפנות מימין אבל לא כולם יודעים או מצייתים. במעבר פתח של מרינה חותר אחד עומד בפתח ומכוון את האחרים בקבוצה לעבור.
לשים לב למהירויות של כלי השייט כולל זמן עצירה ארוך. עדיף ללבוש בגדים עם צבעים בוהקים, אדום, כתום או צהוב. בחושך תמיד עם פנסים או נצנצים גלויים.

סלעים ו/או מכשולים אחרים

הסימנים למכשולים שאינם מעל המים הם לא תמיד נראים, פני המים לא רגועים, גלים חוזרים, צלילות המים משתנה.

המענות: בגילוי מוקדם להביא את הקיאק הצידה על ידי חתירה הצידה מהירה, להזהיר אחרים בקבוצה, במקרה חירום שאין אפשרות למנוע התנגשות (למשל באדם שוחה) יש להתהפך, זה גורם לעצירה מוחלטת.
יוצאים לחתירה:

1. בדיקת החותרים – לבדוק שהחותרים לבושים לתנאי מזג האוויר: כובע שמש, משקפי שמש, מגן שיזוף, חולצה ארוכת שרוולים. לוודא יכולת החותרים לבצע את המסלול המתוכנן. חותרים חדשים חייבים להוכיח יכולת שחייה, היעדר מחלות לב, אפילפסיה או בעיות גב רציניות והכי חשוב תמיד לבצע פליטה רטובה לפני יציאה לחתירה בפעם הראשונה. לבדוק שהציוד תקין, משוטים, מכסים סגורים, חגורות תקינות.
2. מה לוקחים לחתירה בקבוצה – משוט רזרבי למקרה של שבירת משוט, מים לכל חותר, חבלי גרירה, ערכת עזרה ראשונה, טלפון נייד בשקית אטימה נגד מים, אם חותרים רחוק מהחוף – אז לוקחים פירוטכניקה.
3. הודעות לשלטונות – אם יוצאים ממועדון חייבים להודיע למנהל המועדון לאן חותרים, מתי יוצאים, מתי חוזרים. בחתירות לילה חייבים להודיע למשטרה ימית ו/או לחייל הים.
4. איך חותרים – יש לחלק את החותרים לזוגות, אסור לבני הזוג להתרחק אחד מהשני, יחד אם זה כל הקבוצה חותרת כקבוצה עם מרחקים סבירים בניהם במידה והקבוצה לא הומוגנית, במידה ויש חותרים מהירים ניתן לתת למהירים להתקדם בתנאי ש: הזוגיות נשמרת, המהירים מלווים על ידי מדריך/ מתנדב, יש טלפון נייד בניהם וקובעים נקודת מפגש קדימה.
5. סיום החתירה- לבדוק שכולם חזרו, לנקות ולהחזיר ציוד, ציוד לא תקין לדווח למנהל המועדון ולסכם את החתירה. מומלץ מדי פעם לתרגל הצלות בסיום חתירה.